בס"ד

שלמה המלך אמר במשלי  "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" (כ"ב, ו'). תכלית החינוך היא "גם כי יזקין לא יסור ממנה". זה עיקר החינוך, לא רק בזמן שהוא תחת אביו או מוריו הוא מקיים מצוותם, אלא גם לאחר מכן, שיגדל לא יסור מהדרך בה חונך.

על הפסוק "בנה בית ולא חנכו" מפרש רש"י "חינוך לשון התחלה". משמעות המילה חינוך היא מלשון התחלה. אך אם נשים לב לא נוכל לשים את המילה חינוך במקומה של המילה התחלה. למשל, במשפט "הגשם התחיל לרדת" לא נוכל להכניס מילה עם השורש ח.נ.כ במקומה של המילה "התחיל".

מתוך זה נבין שהמשמעות של המילה חינוך היא לא בדיוק התחלה. במקום אחר כותב רש"י על חינוך "הוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה". המשמעות של המושג חינוך היא הוצאת ההכשרה אשר באדם או בכלי מהכוח אל הפועל. אם לא נוציאה תשאר בהעלם וצריכים אנו להוציאה.

לדוגמה, משמעות המשפט "לחנוך את האופניים" היא שאנחנו בפעם הראשונה משתמשים באופניים לשם התכלית שלהם, משתמשים בהם כפי שתכנן היוצר שלהם שבתחילה.

זו המשמעות של המשפט "חנוך לנער על פי דרכו", היכולת שלנו לגדל ולפתח את הילד ולהוציא את מה שנמצא בו בהעלם והסתר אל הפועל. וכיון שבילד גנוזים כוחות גדולים תפקידו של המחנך הוא לקחת את הילד ולהביא אותו לתכליתו כפי שתכנן "היוצר" הקב"ה בתחילת בריאתו.

אנו בתיכון שואפים להיות מחנכים ראויים עבור הבנים. שנצליח לקחת כל אחד ואחד מהם ולהביאו לייעודו השלם, ובכך למצות את הפוטנציאל הגלום בכל תלמיד ותלמיד בבית ספרנו מבחינת "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה".

בברכה,

איתמר נגר

מנהל חטיבה עליונה