נאמר בחומש שמות פרק ו' " והבאתי אתכם אל הארץ…ונתתי אותה לכם מורשה אני ה' "

המילה "מורשה"  מופיעה בהקשר נוסף – "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב".

מה פירושה של המילה "מורשה"?

לכאורה, זה מזכיר לנו את המילה "ירושה"- כלומר דבר שעובר מדור לדור מאב לבן…

אך התורה לא כתבה "ירושה" אלא "מורשה"…מדוע?

מסבירים הפרשנים- ירושה זה דבר שעובר אוטומטית מדור לדור, הבן זוכה בנכס שהותיר אביו מכח הירושה. מורשה, לעומת זאת, אינה עוברת אוטומטית אלא אליך לעבוד ולעמול כדי לקנות את הדבר, כדי שהדבר יעבור אליך.

התורה מציינת זאת ביחס לארץ ישראל וביחס לתורה. 

נכון, ארץ ישראל הובטחה לעם ישראל, אך עלינו לזכור שזה לא עובר אלינו אוטומטית, לא נזכה בארץ ישראל בקלות…עלינו לעמול ולעבוד קשה כדי לזכות בה.

"ארץ ישראל נקנית ביסורין"… ואכן, כאשר עם ישראל לא היה ראוי לארץ ישראל, אזי ארץ ישראל "הקיאה" אותנו ויצאנו לגלות.

גם בדורנו ראינו שעלינו להיות ראויים לארץ ישראל, ובמידה ולא נהייה ראויים לה, במידה ולא נכסוף אליה ולא נעבוד קשה בעבורה, אזי חלקים מארץ ישראל ילקחו מאתנו….(גוש קטיף וצפון השומרון).

כך הם גם הדברים ביחס לתורה- התורה ניתנה לעם ישראל במעמד הר סיני והיא עוברת מדור לדור, אך כדי לקבל אותה באמת עלינו לעמול ולהשקיע זה לא עובר אוטומטית בירושה.

אנו, בתיכון עתיד לקחנו את הנקודה הזו כמשימה – כדי להשיג את ארץ ישראל והתורה, צריך לעמול. אנו מתחברים לארץ ישראל ברגליים- טיולים, מסעות, סיירת שביל ישראל, לינת שטח, מסלולים אתגריים…ארץ ישראל לא תהייה שלנו אם לא נכסוף אליה ונכבוש אותה ברגלינו.

כך הם גם הדברים ביחס ללימוד התורה- ביה"ס רואה בלימוד התורה ערך עליון שלא עובר בירושה אלא צריך להשקיע על מנת להשיגו, ולכן צוות המחנכים כולם בוגרי ישיבות הסדר אשר התחנכו על ברכי התורה. התורה אינה "עוד מקצוע" בסל המקצועות שהתלמיד לומד אלא מהווה נדבך מרכזי בבניית אישיותו של התלמיד. בביה"ס פועלת "סיירת תורנית" אשר נועדה לתת מענה לתלמידים הרוצים להוסיף בקודש. בית הספר הקים מדרשה תורנית שהופעלה בזום ובה הועברו שיעורי תורה בערבים במשך 4 ימים בשבוע…כל זה מתוך ראיה שאם רוצים לקנות את התורה- יש לעבוד ולעמול.

אנו מזמינים את כל מי שרוצה לעמול ולגדול בתורה ובחיבור לעם ישראל וארץ ישראל להצטרף אלינו.

חיים וייצמן 

מנהל חטיבת הביניים.