תושבע

תורה שבעל פה היא הפירוש והפירוט של המצוות הכתובות בתורה שבכתב. בלעדיה, לא היינו יודעים איך לקיים שום מצווה בצורה נכונה, עם כל דקדוקיה ופרטיה.

תורה שבעל פה נמסרה מדור לדור ללא הפסקה מרב לתלמיד, מאב לבנו, ממשה רבינו עד ימינו.

הפסוק "והודעתם לבניך ולבני בניך" )דברים ד, ט(, מלמד על החובה האישית של כל אחד ואחת כלפי ילדיו, נכדיו וכל יוצאי חלציו להמשיך ולמסור את התורה. מעבר לחובה האישית, יש גם חובה ציבורית וכפי שניתן ללמוד מהמשנה הראשונה של פרקי אבות:  משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלושה דברים….

יש לזכור כל העת שכל לימוד וכל שיעור הוא בראש ובראשונה קיום של מצוות תלמוד תורה, ושאנו זוכים ללמוד ולעסוק בדבריהם של תנאים ואמוראים, פרשנים ופוסקים לאורך כל הדורות עד זמננו. ההיבחנות או ההערכה החלופית הם כלים שבודקים את הנלמד – ידע, הבנה והפנמה ויש להם כמובן ערך וחשיבות, אבל העיקר הוא עצם לימוד התורה.

מבנה הבגרות